ספרו של אייל דוד ליאני "רוכב האופניים": מדובר ברומן או מעין נובלה של אייל ליאני בהוצאת "ביתן" שהיא מגלגולה ההיסטורי של הוצאת זמורה-ביתן-מודן.

אייל ליאני מלבד הספר "רוכב האופניים" פירסם גם:

מכתמים/ אייל ליאני (קטעי פרוזה והגיגים)

ספר עיון על ה"מידברן"/ אייל ליאני

ספר עיון משפטי קרימינולוגי על פקודת הסמים המסוכנים/ אייל ליאני

קטע מספרו של אייל דוד ליאני "רוכב האופניים":

"מסע חיים ארוך ומפותל יכול להתחיל בצעד אחד קטן ומהוסס…

הנסיעה על כביש היציאה משדרות צפונה לא הייתה מלבבת במיוחד. דרך אפורה להתחיל בה מסע של בריחה מהשגרה. אבל כך החל המסע שלי. התרמיל הכבד השחור היה קשור מאחור, ואיים ליפול, אחרי כל מהמורה שנפערה מולי. האופניים הירוקים היו חדשים למדי, אך לא מתאימים מטבעם למסעות ארוכים. אולם דווקא הגיבוב המשונה הזה של מתכת אזמרגדית, שרשרת משומנת, ברגים וגלגלים לא הכזיבו. כאילו הכינו עצמם למסע, בהתעלות מכאנית מופלאה. הצמיגים לא נתנו לעצמם להיפצע מכל כפיס עץ מחודד שנקרה לדרכם. כל בורג ישב עמוק בתוך תיברגתו, עוצר עצמו מלהשתחרר.

אופניי נצטיירו בעיניי לעיר שהעמיסו עליו בעליו את כלתו החדשה כבדת הגוף. העיר נושא עיניו בשתיקת הבנה, ובעליו מובילו בהליכה. רק תמול שלשום היה ממאן לזוז לו הוטל עליו לשאת מספוא שחרג ולו במעט מהסביר. יודע צדיק נפש בהמתו. יודעת הבהמה נפש צדיקה. והאזמרגדיות המתגלגלות ואני ידוע ידענו נפשו של איש את רעהו.

עיירת הולדתי השתנתה כל כך. שכונות חדשות צצו בה, ואוכלסו במהגרים מארצות הקור הלבנות. תמונת מבטי התחלפה במהירות על הכביש השחור הארוך לאין חקר. האספלט נראה מרחוק אפרפר, אחר כך הוא מתקרב אליך, נעשה שחור, כאילו התכווץ הכביש בנסיעה לאחור ונבלע לתוך גלגליי. מבטו של רוכב צריך להתרכז בדרך שלפניו. לסקור את הכביש שלפניו ולסכל כל איום או צל של מטרד לשלוות הרכיבה וזוהי בעצם התורה כולה על רגל אחת. אדם בא לעולם כדי לחרף נפשו להגנת שלוותו. משהגיע למנוחת עמלים, יחפש עניינים חדשים לענות בהם את נפשו. קשה היא השלווה לאדם יותר משקשה לו הדרך להשיגה.

תחנת הדלק ביציאה משדרות האירה לי פנים. כל תחנת דלק באותו מסע הייתה מנחמת וטובה אליי, אני דימיתיה באופן פוריטני-שובינסטי מעט למאהבת מדושנת, ורדרדת-עור המתרפקת על יפי אהובה המחכה לה בנמל הבית. והיא נאמנה מאוד וקולטת גופו המיוזע לגופה בכל מצב וזמן, ובנפש חפצה."

הפוסט רוכב האופניים – אייל דוד ליאני הופיע לראשונה ב-יורם קראוס.